הפקת כתוביות בשורות בשידור
כתוביות מוצלחות הן כאלה
שלא שמים לב אליהן בכלל,
פשוט קוראים אותן במבט חטוף באופן בלתי מודע.
איך משיגים כתוביות כאלה?
חוויית צפייה
כתוביות מאוזנות שמאפשרות לעקוב אחרי העלילה
בלי מאמץ בקריאה אינטואיטיבית
קצב ותזמון
תזמון של הכתוביות בסנכרון מדויק עם השמע
בקצב שמאפשר לקרוא כל כתובית במלואה
אסתטיקה
פיסוק נקי, סימטריה ועיצוב חכם שמחמיא לתוכן
בלי למשוך תשומת לב מיותרת
שפה טבעית
תרגום לשפת היעד בניסוח טבעי ונעים לקריאה
עם אוצר מילים שכולם מבינים וביטויים נפוצים בלבד
חלוקת כתוביות
חלוקת הטקסט לשורות לפי התחביר והעלילה באופן
שמגביר מתח, תומך בפאנצ'ים ומדגיש את המסר לצופה
הגהה
תקינות הכתיב, אחידות הטקסט ותזמון מדויק
לשלמות תוצר הכתוביות הסופי
זה הרבה מעבר
לתרגום ותמלול מדויקים
ביצירת כתוביות צריך גם ידע לשוני וגם ידע בהפקות שידור ופוסט.
הטקסט של הכתוביות חייב להיות מדויק ונאמן ליצירה מן הסתם,
אבל לא רק. המראה והקצב של הכתוביות חשובים לא פחות.
פורמט טלוויזיה – כתוביות סטנדרטיות
- עד שתי שורות בכל כתובית
- עד 32–36 תווים בשורה בעברית, 38 באנגלית ובערבית
- מיקום במרכז תחתית המסך
- סימון מעבר בין דוברים עם מקף
- היצמדות לכללי הכתיב של האקדמיה ללשון
תוספות סגנון:
- השחרת רקע או הגבהה למניעת התנגשות עם אלמנטים נוספים
- כתב נטוי (Italic) בשביל הבחנה בין שירים לדיאלוג
פורמט דיגיטל – מדיה חברתית (פייסבוק, יוטיוב)
- עד שתי שורות בכל כתובית או כתוביות של שורה אחת בלבד
- עד 42 תווים בשורה בעברית, עד 45 תווים באנגלית ובערבית
- המיקום לאורך כל תחתית המסך
- סימון מעבר בין דוברים עם מקף או בצבעים שונים
- כתב מוגדל
תוספות סגנון:
- פס רקע כהה לאורך כל הסרטון
- שימוש מינימלי בסימני פיסוק
סרטונים בפורמט אנכי – פלטפורמות סושיאל (טיקטוק, רילס)
- שורה אחת עד שלוש שורות בכל כתובית
- רק 22–24 תווים בשורה בעברית, 29 באנגלית ובערבית
- המיקום בחלקו התחתון של מרכז המסך
- סימון מעבר בין דוברים באמצעות צבעים שונים
תוספות סגנון (רק בתוצר צריבה): - הופעה מאוחרת של השורה השנייה והשלישית
- שינוי הגודל של מילים מסוימות להדגשה של המסר
- עיצוב טקסט מיוחד כמו הבלטת המסגרת או פונט מיוחד
סגנונות נוספים
צרכים פנימיים של מוסדות וחברות
בסרטונים לצרכים פנימיים יש גמישות עיצובית שאפשר לנצל למטרת הסרטון. לדוגמה, שורות ארוכות יחסית וחריגה עד לשלוש שורות בכתובית אחת יוכלו לשרת את המטרה של הדרכות וקורסים.
לכן נבחר את הסגנון המתאים בשיחת ייעוץ בהתאם לפרויקט.
- שורה אחת עד שלוש שורות בכתובית
- עד 45 תווים בשורה
- המיקום בתחתית המסך
- כתב מודגש (Bold) להבלטה של מילים מסוימות
- שימוש בתווים מיוחדים לתעתיק מדעי ובסימנים מתמטיים
הנגשת תכנים לבעלי לקות שמיעה
כתוביות בשפת המקור עם תיאור צלילים מפורט לחירשים וכבדי שמיעה. הסגנון מותאם לפי הפלטפורמה שהסרטון מיועד להתפרסם בה.
- שורה אחת או שתיים
- עד 45 תווים בשורה
- המיקום בתחתית המסך
- סימון מעבר בין דוברים באמצעות שמות בסוגריים מרובעים או מיקום שונה על המסך או צבע שונה לכל דובר
- שימוש בסימנים מיוחדים כמו תו מוזיקה לציון שירים
- שימוש בסוגריים מרובעים לתיאור צלילים נוספים שאינם דיאלוג
עיצוב פורמט בהתאמה למדיה
העיצוב משרת את המטרה – למקד את הצופים בתוכן ולאפשר להם לעקוב אחרי העלילה בלי מאמץ
לדוגמה, במסך גדול צריך להתאמץ כדי לקרוא שורה שמתחילה בקצה אחד של המסך ומסתיימת בקצה השני שלו.
לעומת זאת, במסכים קטנים, כמו במחשב או בסמרטפון, אין בעיה לקרוא שורות ארוכות, אבל רצוי להגדיל את הכתב.
כתוביות לטלוויזיה וקולנוע
כתוביות למדיה חברתית
כתוביות למוסדות ועסקים
תוצר הכתוביות
קובץ כתוביות SRT, PAC, 890, PNG
קובץ טקסט או גרפיקה עם קידוד של התזמון והחלוקה לשורות.
SRT הוא הפורמט הנפוץ ביותר והנוח ביותר למי שמעדיף לעצב את הכתוביות בעצמו בתוכנת עריכת וידאו. פורמטים אחרים מכילים הגדרות שמגבילות את העיצוב מבחינת מיקום, פונט, צבע וכדומה.
קובץ כתוביות בכל פורמט שהוא, דורש שלב נוסף של איש מקצוע: עורך וידאו, גרפיקאי או טכנאי שידור כדי להטמיע את הכתוביות.
צריבת כתוביות MP4, MXF, MOV
קובץ וידאו עם הכתוביות מוטמעות בו כחלק בלתי נפרד מהתמונה. תוצר הצריבה הוא הפתרון למי שמעדיף תוצר מוגמר עם כתוביות בלי צורך לעבור שלב נוסף של איש מקצוע, והוא מתאפשר אך ורק בגרסה הסופית לאחר שהושלמו כל העריכות כולל תיקוני פוסט.
לפני הצריבה הסופית נוודא העדפות סגנון, וגם נצרוב קובץ לדוגמה לאישור העיצוב, מאחר שאי אפשר לערוך ולהסיר כתוביות צרובות.
טכניקות של אנשי המקצוע
חלוקה חכמה של הטקסט
בשביל קריאה קלה וחלקה שוקלים כל שורה ושורה. מאתרים את הנקודה המתאימה לפיצול המשפט בין הכתוביות ובין השורות של כל כתובית, תוך התחשבות בהגדרות העיצוב, קצב הדיבור ועקרונות התזמון, ולא פחות חשוב מכך, בתחביר ובעלילה. לא מפרקים יחידות תחביריות כמו נסמך וסומך כדי שהקטיעה בתחביר לא תוביל לקריאה שגויה, ולא חושפים מידע משמעותי מוקדם מדי כדי לא להרוס את חוויית הצפייה.
רק כתיב מלא
בכתיב מלא חסר ניקוד, התנועות מסומנות על ידי אימות קריאה, אותיות אהו"י. אומנם כתיב מלא תופס יותר מקום אבל הוא תורם להבנה חלקה יותר ובכך לקריאה מהירה יותר. בסך הכול הוא שווה את המקום שהוא תופס. בכתוביות אפילו ציטוטי מקרא נכתבים בכתיב מלא.
היגיון בסימני פיסוק
סימני פיסוק מיותרים עלולים להכביד ולפגוע באסתטיקה מאחר שהם יוצרים קווים מנוגדים לעומת תווי האותיות. השימוש בסימני פיסוק צריך להיות תכליתי, כל עוד סימן הפיסוק תורם לקריאה ברורה וחלקה יותר, משתמשים בו.
אם הסימן לא באמת עוזר, מוותרים עליו. לכן גם לא מפסקים לפי הפסקות בדיבור, רק לפי התחביר.
אסתטיקה נקייה
נמנעים ככל האפשר מכתוביות עמוסות במילים, משינויים חדים בתבנית הכתוביות ומצורות כתיב חריגות,
לא משקפים כל חזרה על מילים ולא מתייחסים לקולות שאינם מילים. המטרה היא למנוע תחושה של עומס וכבדות עם הרבה דברים שמופיעים יחד, ולמשוך כמה שפחות תשומת לב לכתוביות כדי להניח לצופים להישאב לעלילה.
תזמון/אינסרט – סנכרון מדויק עם השמע
חשוב להקפיד שהמילים הכתובות יופיעו בדיוק בזמן שבו הן נשמעות כי כשהכול בהתאמה, הקליטה מהירה יותר. כתובית צריכה להופיע מייד כשמתחילים לדבר ולא חלקיק שנייה לפני כן, ולהיעלם כמה חלקיקי שנייה אחרי שהדיבור מסתיים. כתובית שמופיעה יותר משש שניות יכולה לגרום לצופה תחושת אי-נוחות, כאילו משהו תקוע. וחוסר התאמה בין הצלילים שנשמעים למילים הכתובות יסיח את הצופה ויפגע בחוויית הצפייה.
ריווח בין כתובית לכתובית בתזמון
מקפידים על רווח של פריים אחד עד שלושה פריימים בין הכתובית. ההפסקה בין כתובית לכתובית בקושי מורגשת אבל ההשפעה שלה חיונית. היא יוצרת מעין סימן בלתי מודע לצופים שעומד להופיע טקסט חדש, וככה מתחילים לעבד את הטקסט ישר עם הופעתו.
תיקון מתוחכם של שגיאות ושיבושי שפה
לא משקפים בתמלול את שיבושי השפה של הדוברים, גם כדי לשמור על בהירות המסר וגם מפני שצורות חריגות מושכות את העין כשהן מופיעות על המסך. אבל עדיין, הטקסט חייב לייצג את הצלילים שנשמעים כי חוסר התאמה בין הכתוב לשמע גם יסיח ויפגע בקצב הקריאה.
לכן תמיד נתעכב על טעויות בדיבור ונחפש דרך יצירתית לתקן אותן בלי להוסיף צלילים בולטים חדשים.
שורות בשידור
הפקת כתוביות בשורות בשידור
כתוביות מוצלחות הן כאלה
שלא שמים לב אליהן בכלל,
פשוט קוראים אותן במבט חטוף
באופן בלתי מודע.
איך משיגים כתוביות כאלה?
חוויית צפייה
כתוביות מאוזנות שמאפשרות לצופים לעקוב אחרי העלילה בלי מאמץ בקריאה אינטואיטיבית
קצב ותזמון
תזמון של הכתוביות בסנכרון מדויק עם השמע
בקצב שמאפשר לקרוא כל כתובית במלואה
אסתטיקה
פיסוק נקי, סימטריה ועיצוב חכם שמחמיא לתוכן
בלי למשוך תשומת לב מיותרת
שפה טבעית
תרגום לשפת היעד בניסוח טבעי ונעים לקריאה
עם אוצר מילים שכולם מבינים וביטויים נפוצים
חלוקת כתוביות
חלוקת הטקסט לשורות לפי התחביר והעלילה
באופן שמגביר מתח ותומך בפאנצ'ים
הגהה
תקינות הכתיב, אחידות הטקסט ותזמון מדויק
לשלמות התוצר הסופי
זה הרבה מעבר
לתרגום ותמלול מדויקים
הפקת כתוביות מקצועית מחייבת גם ידע לשוני וגם ידע בהפקות שידור ופוסט.
הטקסט של הכתוביות מן הסתם חייב להיות מדויק ונאמן ליצירה, אבל זה לא מספיק.
המראה והקצב חשובים לא פחות.
צרו קשר עם שורות בשידור
פורמט טלוויזיה – כתוביות סטנדרטיות
- עד שתי שורות בכל כתובית
- עד 32–38 תווים בשורה
- מיקום במרכז תחתית המסך
- סימון מעבר בין דוברים עם מקף
- היצמדות לכללי הכתיב של האקדמיה ללשון
תוספות סגנון: - השחרת רקע או הגבהה למניעת התנגשות עם אלמנטים נוספים
- כתב נטוי (Italic) בשביל הבחנה בין שירים לדיאלוג
פורמט דיגיטל – מדיה חברתית (פייסבוק)
- עד שתי שורות בכל כתובית או כתוביות של שורה אחת בלבד
- עד 42–45 תווים בשורה
- המיקום לאורך כל תחתית המסך
- סימון מעבר בין דוברים עם מקף או בצבעים
- כתב מוגדל
תוספות סגנון: - פס רקע כהה לאורך כל הסרטון
- שימוש מינימלי בסימני פיסוק
סרטונים בפורמט אנכי – פלטפורמות סושיאל (טיקטוק, רילס)
- שורה אחת עד שלוש שורות בכל כתובית
- רק 22–29 תווים בשורה
- המיקום בחלקו התחתון של מרכז המסך
- סימון מעבר בין דוברים עם מקף או בצבעים
תוספות סגנון (רק בתוצר צריבה): - הופעה מאוחרת של השורה השנייה והשלישית
- שינוי הגודל של מילים מסוימות להדגשה של המסר
- עיצוב טקסט מיוחד כמו הבלטת המסגרת או פונט מיוחד
סגנונות נוספים
צרכים פנימיים של מוסדות וחברות
בסרטונים לצרכים פנימיים יש גמישות עיצובית שאפשר לנצל למטרת הסרטון.
לדוגמה, שורות ארוכות יחסית וחריגה עד לשלוש שורות בכתובית, יוכלו לשרת הדרכות וקורסים.
לכן נבחר את הסגנון המתאים בשיחת ייעוץ בהתאם לפרויקט.
- שורה אחת עד שלוש שורות בכתובית
- עד 45 תווים בשורה
- המיקום בתחתית המסך
- כתב מודגש (Bold) להבלטה של מילים מסוימות
- שימוש בתווים מיוחדים לתעתיק מדעי ובסימנים מתמטיים
הנגשת תכנים לבעלי לקות שמיעה
כתוביות בשפת המקור עם תיאור צלילים מפורט לחירשים וכבדי שמיעה. הסגנון מותאם לפי הפלטפורמה שהסרטון מיועד להתפרסם בה.
- שורה אחת או שתיים
- עד 45 תווים בשורה
- המיקום בתחתית המסך
- סימון מעבר בין דוברים באמצעות שמות בסוגריים מרובעים או מיקום שונה על המסך או צבע שונה לכל דובר
- שימוש בסימנים מיוחדים כמו תו מוזיקה לציון שירים
- שימוש בסוגריים מרובעים לתיאור צלילים נוספים שאינם דיאלוג
עיצוב פורמט
בהתאמה למדיה
העיצוב משרת את המטרה – למקד בתוכן ולאפשר לעקוב אחרי העלילה בלי מאמץ
טלוויזיה וקולנוע
מדיה חברתית
מוסדות ועסקים
תוצר הכתוביות
קובץ טקסט או גרפיקה עם קידוד של התזמון והחלוקה לשורות. SRT הוא הפורמט הנפוץ ביותר והנוח ביותר למי שמעדיף לעצב את הכתוביות בעצמו בתוכנת עריכת וידאו. פורמטים אחרים מכילים הגדרות שמגבילות את העיצוב מבחינת מיקום, פונט, צבע וכדומה.
קובץ כתוביות בכל פורמט שהוא, דורש שלב נוסף של איש מקצוע: עורך וידאו, גרפיקאי או טכנאי שידור כדי להטמיע את הכתוביות.
קובץ כתוביות
SRT, PAC, 890, PNG
קובץ וידאו עם כתוביות מוטמעות כחלק בלתי נפרד מהתמונה. תוצר צריבה הוא הפתרון למי שמעדיף תוצר כתוביות מוגמר בלי צורך לעבור שלב נוסף של איש מקצוע, והוא מתאפשר אך ורק בגרסה הסופית לאחר שהושלמו כל העריכות כולל תיקוני פוסט.
לפני הצריבה הסופית נוודא העדפות סגנון, וגם נצרוב קובץ לדוגמה לאישור העיצוב, מאחר שאי אפשר לערוך ולהסיר כתוביות צרובות.