בשנים האחרונות תעשיית הכתוביות בארץ השתנתה מהותית ונהייתה חלק בלתי נפרד מהפקת תוכן וידאו איכותי. כתוביות כבר אינן פתרון לליקויי שמיעה בלבד, הן אמצעי מוכח לשיפור חוויית הצפייה של כל צופה וצופה וכלי חשוב לשיפור התוצאות במנועי החיפוש.
כולם כבר מבינים שכדאי להוסיף כתוביות לתוכן, אז אין לי מה לשכנע אתכם לגבי היתרונות של הכתוביות. אני רוצה לדבר על המחיר של כתוביות ועל כך שלפעמים עדיף בלי.
עכשיו כשכל תוכן חייב כתוביות, כולם נאלצים להתמודד
עם המחיר של כתוביות, הוצאה הפקתית נוספת שאינה זניחה בכלל.
לכולם יצא לשים לב בכתוביות כשנכתבה מילה שונה ממה שנאמר בפועל, לכולנו יצא להתבלבל לרגע כשהופיעה כתובית עוד לפני שמישהו התחיל לדבר ולא הבנו למה הכתובית הזאת קשורה, לכולנו יצא להתעצבן על המתמלל כשהוא הסגיר את הפאנץ' הרבה לפני שאמרו אותו בסרט או להתבאס כי לא הספקנו לקרוא את התרגום לפני שהכתובית כבר התחלפה. כל עניין כזה מסיח ופוגע בחוויית הצפייה, שלא לדבר על טעויות כתיב ודקדוק שגורמות לצופה לזלזל באיכות התוכן כולו.
מעבר לתופעות הגלויות שכולנו מזהים, כתוביות יכולות לפגוע בצפייה גם באופן בלתי מודע, בדיוק כמו כל דבר אחר שרואים על המסך. לא בהכרח נשים לב מה קורה לנו כשאנחנו צופים בתוכן עם כתוביות עמוסות במילים או עם פיסוק מוגזם ומבולגן, לא נדע להצביע על מה שהתיש אותנו בצפייה בסרט, אם זה חוסר האיזון בפרופורציה של שורות הכתוביות או הניסוח העילג של הכתוביות המתורגמות.
בסופו של דבר, כמו שכתוביות משפרות את התוכן,
הן בהחלט גם יכולות להרוס.
אם הסיכון הטמון בהפקרת התוכן שלכם בידיו של גורם חיצוני עדיין לא הוריד לכם את החשק מכתוביות, אעבור לדבר על הגורם המכריע באמת, כסף.
יש הרבה שמנסים למצוא דרכים להוזיל את עלות הכתוביות ושמים את התוכן שלהם בידיים של חברות זולות וכלים אוטומטיים. אלה מוצאים את עצמם במקרה הטוב נאלצים לבחור בין כתוביות שפוגעות בחוויית הצפייה ובתדמית שלהם לבין השקעה בהוצאה כפולה לעריכת הכתוביות מחדש אצל מומחה.
איך זה המקרה הטוב? כי במקרה הגרוע, בכלל לא יודעים לזהות אם קיבלו מוצר שפוגע בהם.
בחודשים האחרונים בחנתי כמה חברות שמציעות מחיר משתלם ובדקתי המון כלים אוטומטיים ליצירת כתוביות, והגעתי למסקנה שבכתוביות:
מחיר גבוה לא מבטיח איכות גבוהה אבל מחיר זול כן מבטיח איכות זולה.
טכנולוגיה אומנם מייעלת את תפעול הפרויקטים ואת הניהול הכללי של העסק, אבל אין עדיין כלי טכנולוגי שמייעל באמת את העבודה בכתוביות בעברית ובערבית. מעבר לזה, הטכנולוגיה מאריכה את משך זמן העבודה, מגבירה את הסיכון שמשהו יתפספס ודורשת טיפול של כוח אדם איכותי ויקר יותר. (אפשר לקרוא על על הסיבות לכך במאמר הבא שעוסק בכתוביות AI)
איכות הכתוביות תלויה בשני פרמטרים:
הרמה המקצועית של המתרגמים/המתמללים, והחשיבות שמייחסים לשלב ההגהה.
בניגוד לגרפיקאים ועורכי וידאו שעוברים הכשרה ספציפית ובדרך כלל נדרשים להסמכה רשמית לפני שמקבלים את האחריות להשפיע על התוכן שלכם, עורכי כתוביות אינם נדרשים לשום הכשרה או הסמכה. מי שזוכה לעבוד לאורך זמן לצד עורכי כתוביות ותיקים, גרפיקאים ועורכי וידאו, סביר להניח יקבל דגשים מקצועיים וישתפר עם השנים.
אבל מה לגבי מרבית עורכי הכתוביות שהם עובדים בפרילנס לבד בבית בלי שום הכשרה ובלי שום תקשורת עם מקביליהם הוותיקים? ומה לגבי העניין שלרוב עורכי כתוביות פורשים עוד לפני שהם מספיקים לצבור ניסיון וללמוד, כי מי רוצה לעבוד לאורך שנים במקצוע שהשכר בו הוא רק כמה שקלים מעל המינימום והוותק לעולם לא יזכה בהעלאת שכר?
שום תוכן כתוב לא צריך להתפרסם בלי הגהה מקצועית. ועדיין, הגהה היא הדבר הראשון שמוותרים עליו כדי לעמוד בתעריף נמוך.
העיקרון הוא שהגהה נכונה נעשית בידי אדם שני, לא אותו אדם שתרגם או תמלל את הקטע. אנחנו לא תמיד נשים לב לטעויות של עצמנו כי המוח שלנו מעבד אחרת מידע שהוא כבר מכיר. לעומת זאת כשמישהו אחר ניגש להגיה את מה שאנחנו כתבנו, החומר כולו חדש לו, ולכן סביר יותר שהוא ישים לב למילים שנשמטו, שיכולי אותיות, טעויות שמיעה, פיסוק מרושל וחוסר אחידות. ובכלל, לא כולם טובים בהגהות. זה דורש אופי מסוים, רגישות-יתר לטעויות, ידע לשוני ספציפי מאוד והמון ניסיון.
מתוך העיקרון הזה נולדה השיטה המקובלת היום להגהה של כתוביות: המגיה הוא המתזמן, שניים במחיר של אחד.
המתמלל/מתרגם מקליד את המילים ומעביר ישירות להגהה, בלי לקרוא את מה שהוא כתב בעצמו. אחר כך המגיה אמור לתזמן את הכתוביות כדי שיופיעו בסנכרון עם השמע, לתקן את חלוקת השורות כדי להתאים למהירות קריאה, לעלות על טעויות ריכוז וקליטה לא נכונה של השמע, וגם להגיה, הכול בצפייה אחת. הוא יצליח לעשות הכול ביחד?
אז העצה שלי למי שלא מעוניין להשקיע את המחיר של כתוביות לטובת איכות התוכן שלו, כבר עדיף לכם לחסוך עוד כמה שקלים ולוותר על המרכיב הזה של הכתוביות.
ולמי שלא מוכן לשלם את המחיר של כתוביות זולות על חשבון איכות התוכן שלו, אל תבזבזו את הזמן והמשאבים שלכם על "פתרונות זולים", לכו מראש על ספק כתוביות מומחה ותחסכו לעצמכם גם בעוגמת הנפש וגם במחיר.
ובשביל להימנע ממחיר גבוה שאין לו הצדקה באיכות התוצר, אל תתביישו לשאול על שיטת העבודה, הכשרת עורכי הכתוביות, נוהלי הגהה ובקרת איכות, מספר האנשים המעורבים בתהליך, כמה מתוכם מבינים גם את שפת המקור בכתוביות תרגום, ואם יש ביניהם דוברי שפת אם של השפות.
ואם הגעתם עד לפה, יש לי עוד טיפ בשבילכם…
כדאי לבדוק את האתר או את התוכן השיווקי של נותן השירות. הכתיבה באתר של העסק עצמו תעזור לכם להבין מה הסטנדרטים המקצועיים שלהם. תופתעו לגלות כמה טעויות עברית יש לחברות התרגום בתוכן שלהן.
איך לעשות את זה?
תסמכו על הידע שלכם. כשתחפשו טעויות באופן מודע, כולכם תוכלו לזהות שיכולי אותיות, אות מיותרת, משפטים חסרי היגיון, בלבול בין זכר לנקבה,
דברים כמו: "לוקליזיציה" במקום לוקליזציה,
"שכירת חברה לא מקצועית עלול" במקום עלולה.
אז בפעם הבאה שתחפשו ספק כתוביות, תזכרו שאתם נותנים לגורם חיצוני להתערב לכם באיכות התוכן ולהשפיע על המוניטין שלכם, ותבחרו ספק שיש לו אותו אינטרס כמו שלכם, ליצור תוכן איכותי ומהנה לצופים שלכם. רק ככה המחיר של כתוביות באמת משתלם.