כתוביות AI – כשטכנולוגיה כובשת במסע שיווקי

בסופו של דבר…
באמת אין לטכנולוגיה אותן טעויות הזנה כמו לבני אדם אבל יש לה טעויות מסוג אחר, טעויות שלא היו שם מלכתחילה בעבודה אנושית. וכשהתוצר עדיין תלוי בעריכה אנושית, תופעת טעויות ההזנה אינה מנוטרלת. להפך, היא מתגברת בעריכה אינטנסיבית של טקסט מבולגן וגם מתווספת אליה בעיה חדשה של טעויות קליטה.
ההשוואה השיווקית בין אחוז הטעויות של הטכנולוגיה לאחוז הטעויות האנושיות לא רלוונטית בכלל כשההגדרה של טעות בטכנולוגיה חסרה  ומתעלמת מכל הדברים שדורשים תיקון.
בשביל לקבל מספר שבאמת אפשר להשוות אותו מול אחוז הטעויות האנושיות, תיקחו את סכום אחוזי טעויות המכונה, תוסיפו עליו קצת (או הרבה בעצם) כדי לכלול גם טעויות שלא מחושבות בסטטיסטיקה כמו טעויות של גמגומים מיותרים, טעויות עברית מהמקור, חלוקת כתוביות ותזמון, ותחברו לזה גם את סכום אחוז הטעויות האנושיות שעדיין קיים, ואז הסכום שתקבלו יהיה רלוונטי להשוואה.

אחרי שהבנו ששיווקו לנו את השאלה הלא נכונה, אנחנו צריכים להיזכר מה בכלל גרם לנו לבדוק את הפתרון של כתוביות מכונה. אם זה היה עניין של מחיר, אז ראוי לשאול: מה דורשת העריכה של תוצר המכונה? היא חוסכת את הצורך באיש מקצוע? ואם לא, היא לפחות חוסכת זמן לאיש המקצוע כי הוא עורך במקום ליצור מאפס?
ואם זה באמת היה עניין של טעויות חוזרות בכתוביות, אז ראוי לשקול החלפת ספק (כאן תוכלו למצוא טיפים לבחירת ספק כתוביות).
וראוי להפנות את השאלות האלה לאנשי המקצוע שבאמת מבינים במה כרוכה המלאכה של יצירת כתוביות איכות, ולא למפתחי תוכנה.

אני יכולה להגיד מניסיוני האישי, טעויות הקליטה של המכונה לפעמים משכנעות כל כך שקשה לזהות אותן, וכשהן באות בתוך בלגן שלם של תזמון לקוי וחלוקת כתוביות לא הגיונית, זה עוד יותר מבלבל. העריכה הנדרשת לכתוביות אוטומטיות היא אינטנסיבית כל כך ואי אפשר להבטיח שבכלל ישימו לב לכל הבעיות. כך שאחרי שמסיימים לערוך את הטקסט של המכונה, יש עדיין צורך בהגהה קפדנית.

בשורה התחתונה, הטכנולוגיה של כתוביות AI אינה חוסכת את עלות אנשי המקצוע וגם אינה מצמצמת את משך זמן העבודה. ויותר מזה, היא מגבירה את הסיכוי לטעויות בתוצר הסופי. ככל שיש יותר טעויות, ככה גדל הסיכוי לפספס משהו.